:מידע ופעילויות אורינות,  סביב נושא "חקלאות בת קיימא" הפעילות סוקרת את שיטות חקלאות בת קיימא לפי סדר כרונולוגי- 

 ארבע גישות שקמו לפי ציר הזמן: חקלאות ביו-דינמית, שיטת פוקואוקה, פרמקלצ'ר וחקלאות אורגנית

מתרכזת בעקרונות החקלאות האורגנית, מחזור זרעים, קומפוסט, שיטות עבוד קרקע. 

הפעילות נכתבה על ידי ניב פייג

פעילות שעוסקת במאגרי הפחמן בכדור הארץ , בשינוי בריכוז ה CO2 באטמוספרה, בסיבות לכך, בהשפעה הסביבתית של השינוי בריכוז ה CO2 באטמוספרה, התחממות כדור הארץ, והסכנות בכך.

מקושר לגיליון האלקטרוני :   נתוני אקסל של פחמן

מאמר מאת אסף בן נריה 

הגשם חזר, אך לצד התוספת החיובית למשק המים, גשמים חזקים גורמים גם לסחף של קרקע חקלאית יקרה. כיצד ניתן למנוע את התופעה?

הרצאתו של ד"ר אשר ברטל - מתוך "הסדרה גלזגו זה כאן" 

חלקו השני של שעור העוסק בהיבטי סביבה של גדול בעלי חיים: מחיר הקרקע, מים, ועוד היבטי סביבה רבים שקשורים בגדול בעלי חיים. 

שינוי האקלים כבר כאן. לשינוי האקלים צפויות השלכות נרחבות עבור חקלאות ישראל הכוללות שינויים בכמות ובאיכות התוצרת החקלאית, עלייה בתצרוכת המים ועוד. כותבי המאמר בצעו הערכת  סיכונים שיטתית ככלי לגיבוש מדיניות הערכות מושכלת. כצעד ראשון מיפו כותבי המאמר רגישויות של מספר ענפים, מיפוי זה הוביל להגדרת 54 מדדים אקלימיים בעלי משמעות לחקלאות.

שינוי האקלים כבר כאן והוא מתבטא בעליית טמפרטורות, בשינוי בתפרוסת המשקעים ובעלייה בשכיחות אירועי קיצון, מגמות הצפויות להימשך בעתיד הנראה לעין. לשינוי האקלים צפויות השלכות נרחבות עבור חקלאות ישראל.

מאמר שנכתב על ידי ד"ר גדעון טפירוב, ד"ר מרק פרל, ד"ר צפריר גרינהוט וד"ר ענת לוינגרט

ההרצאה עוסקת ביחסי חקלאות -סביבה

  מצגת שנכתבה ונערכה  על ידי רחלי גלבוע בהוצאת  רשות שמורות הטבע והגנים אגף חינוך וקהילה

הפעילות: מערך השיעור בנוי ממצגת להקניית ידע בסיסי בנושא ולהבהרת מושגים, ומפעילות של סימולציה של דיון, בה התנסות בגיבוש עמדה וחשיבה יצירתית של

המשתתפים, על בסיס הידע הנרכש. מושגים: החוק להגנת חיית הבר, חוק גנים לאומיים שמורות טבע ולאום, סניטציה, מגוון המינים, מינים מתפרצים, היתרי ציד, ממשק אוכלוסיות בדגש מינים מתפרצים, סכנת הרעלות.

מערך שיעור שפותח על ידי רשות הטבע והגנים- אגף קהילה. במרכז המערך מצגת(17.37 MB)המציגה דוגמאות רבות לבעיות ביחסי הגומלין בין החקלאות לבין חיות בר.

השעור מתרכז בקונפליקט הקיים לעיתים בין החקלאות לבין שמירת הטבע והצורך המשותף במציאת דרכים לצמצומו.

במערך השיעור הנ"ל יש פרוט של נושאי כל אחת מהשקופיות שבמצגת והצעות לקיום דיונים בכיתה בעקבות השקופיות.

הרצאתו של ד"ר דניאל קורצמן.

המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני.

המצגת עוסקת בנושאים הבאים:

השונות המרחבית והעיתית של מטר השמים- בעולם ובישראל

*מחזור המים הטבעי והמסגרת בה מופקים מים בישראל

*הגדלת נפח המים לשימוש האדם בתוך גבולות מחזור המים הטבעי

*מי משתמש במים?

*הגדלת נפח המים לשימוש האדם ע"י שימוש במים שאינם שפירים

)קולחים, מליחים שפד"ן (

*הגדלת נפח המים לשימוש האדם ע"י יצירת מים שפירים : התפלה

מערך שיעור בהוצאת רשות שמורות הטבע והגנים שכתבה וערכה רחלי גלבוע. מערך השעור המבוסס על המצגת "מניעת נזקים לחקלאות מחיות בר"

במפגש בין חיות הבר לחקלאות יש שני צדדים שנפגעים: 

הגידולים החקלאיים הם גורם משיכה ומקור מזון נוסף לחיות הבר. זמינות המזון משפיעה על המאזן בטבעחיות הבר מתרבות מעבר לכושר הנשיאה הטבעי של השטח. הדבר מוביל להתרבות ולהתפרצות של מינים, תופעה שפוגעת במגוון המינים בטבע. 

מצד החקלאים מדובר בפגיעה ישירה בפרנסה.

מצד שמירת הטבע- התרבות של חיות הבר מעבר לכושר נשיאה טבעי מביאה לתופעה של  מינים מתפרצים, תופעה שפוגעת במגוון המינים בטבע. 

התופעה של מינים מתפרצים יוצרת לחץ עודף של חיות הבר הן על האיזון הטבעי והן על התוצרת החקלאית. הקונפליקט הוא במידת ההשפעה ההדדית שיש בין החקלאות ובין חיות הבר. 

מחברי המאמר הם: 

מחבר :

קורצמן, דניאל

.מחברים נוספים:

עפר דהן, אבשלום באב"ד - המכון לחקר המים על שם צוקרברג, המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין, אוניברסיטת בן -גוריון בנגב

נפתלי לזרוביץ - המכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים על שם שוחרי האוניברסיטה בצרפת, המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אפי אליאני  - המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

במאמר מופיע תקציר מחקר שבדק את השפעות הדשון הקונוונציונלי והדשון האורגני על איכות מי התהום.

תקציר:

פיתוח חקלאות תוך שמירה על איכות מי תהום נחשב לאתגר מהותי בהגנה על מקורות מים טבעיים. מן הפן האחד הגדלת התשומות החקלאיות, כדוגמת מים ודשן, מובילה באופן ישיר להגדלת התפוקה החקלאית, ומן הפן האחר שמירה על איכות הקרקע מצריכה ניקוז קבוע של בית השורשים ודחיקת מים שאיכותם ירודה לתווך הלא רווי ומי התהום (Shani et al., 2007; Dudley et al., 2008). משמעות הדבר הרעה מתמשכת באיכות מי התהום.

מבט מעשי על אגרו-אקולוגיה בעולם ובישראל

מחבר : אבי פרובולוצקי

החקלאות משפיעה על שינוי האקלים ובו זמנית מושפעת ממנה ישירות. כל ענפי הייצור החקלאי חשופים ורגישים מאוד להשלכות אפשריות של שינויי האקלים הצפויים

בתוכנית הלימודים במדעי החקלאות מוצג שינוי האקלים בשלושת ההיבטים  הנ"ל:

החקלאות כאחד הגורמים לשינוי אקלים

השפעת שינוי אקלים על החקלאות

היערכות החקלאים לשינוי האקלים

חלקו הראשון של השעור המוקלט עוסק באתגר המרכזי העומד לפני העולם- האכלת אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה. רק חקלאות אינטנסיבית יכולה לספק צורך זה. הבדלים בין תפוקת החקלאותתהמסורתית והמודרנית כולל אספקה של חלבון מן החי.

חשיבות החלבון בתזונה.

וההבנה שגדול בעלי חיים כרוך במחיר סביבתי.

תקציר- חקלאות וסביבה

יחידת לימוד בפיתוחו של ד"ר אמיר ברנע. היחידהכוללת הצעה לשלושה מפגש למידה, תוך כיתתיים וחוץ כיתתיים ומגוון של פעילויות העשרה. המפגשים עוסקים ב:

1. חיוניות ודחיפות תרומת החקלאות לתזונת העולם בהווה ובעתיד מחייבת אותנו להבנה ולפעולה בגין ההשפעות הללו. כך ערכים של קיום, זכות למזון ראוי ומספק יחד עם ערכות הדדיות וקיימות מזמנים דיונים בעלי משמעות ללומדים.
2. חקלאות משפיעה מהותית על הסביבה בהיבטים רבים: שימוש במשאבים, איכות המים, האוויר והקרקע, מגורי, תיירות ופנאי. כתוצאה של פעולה אנושית והמתבצעת על שטח נרחב. בישראל ובמדינות רבות היא המשפיעה העיקרית על הסביבה..
3. החקלאות היא חלק ממערכת מורכבת ביוספרית בה קיימים קשרים והשפעות, חלקם ישירים וניתנים להבנה והסבר וחלקם סמויים מן העין ולא בהכרח ידועים ומובנים מדעית. הדוגמה המוכרת ביותר היא ההתחממות הגלובלית והקשר עם 'אפקט החממה'.

הרצאה בנושא מיקרוביולוגיה סביבתית מאת דר' דרור מינץ

מידע שפורסם על ידי רשות הטבע והגנים- אגף ההסברה

בחוברת הסבר מנומק לגבי החשיבות של הפסקת התלות המקלקלת של חיות הבר באדם.